#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ביאור 1) הוי עז כנמר 2) קל כנשר 3) רץ כצבי 4) וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים (אבות פ""ה)?"	"1) הטור פי' תעיז פניך כנגד המלעיגים ואל תמנע מלעשות המצוה, והרע""ב פי' שלא תתבייש לשאול מרבך מה שלא הבנת דאין הביישן למד [והרע""ב פי' נמר ממזר מחזיר ולביאה ולפיכך הוא עז פנים, וע""ע ברש""ש שם] {וצ""ב למה לא תני הוי עז ככלב שהוא עז שבחיות (ביצה כ""ה ע""ב)} 2) הטור פי' אם יפגע בערוה מהרה קל חיש יעצים עיניך מראות ברע, והרע""ב פי' לחזור אחר לימודך ולא תייגע 3) הטור פי' רץ לעשות מצות 4) הטור פי' תתחזק לבך בעבודתו בעזיבת עבירות ובעשיית מצות [ונקט ארי שאינו מתיירא משום בריה ה""נ אין לו להתיירא מיצה""ר אף שהוא תקיף ממנו (ט""ז ס""ק א')].<br>והערוה""ש (סעי' ט""ז) פי' כנגד הד' יסודות, אש הוי עז, רוח קל, מים רץ, עפר חזק וקשה, ור""ל שישתמש בכל יסודות הגוף רק לעבודת השי""ת"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לדבר דברי עזות כנגד מלעיגים?	"לא, כי יקנה קנין בנפשו להיות עז אפי' שלא במקום עבודתו יתברך רק לא יבוש מהמלעיגים (ב""י, מ""ב ס""ק ה'), אבל אם הוא עומד כנגד אפיקורסים מצוה לשנאתם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל (ביה""ל ד""ה ולא)"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לעשות מצות בצינעא או בפרהסיא?	"בדרך כלל עדיף לעשות מצות בצינעא, אמנם אם עומד בפני בינונים שילמדו ממנו עדיף לעשותה בפני אחרים אך יכוין לבו לש""ש ולא להתפאר חלילה (מ""ב ס""ק ו') {וכן אשכחן בהל' תענית (מג""א סי' תקס""ה ס""ק ז' ובמ""ב שם ס""ק י""ד) דעדיף להצניע תעניותיו אבל אם כוונתו שאחרים ילמדו ממנו מותר להגיד לאחרים}, אמנם כתב הגר""מ פיינשטיין (דרש משה סוף פרשת ויצא) ""ורק בדורות הראשונים שהיו כולם צדיקים היה אפשר להיות נסתר במעשיו אבל בדורות שלנו צריך אדרבה שידעו כל אדם אשר הוא שוקד בתורה ועושה צדקה כדי שילמדו ממעשיו"", וכעין זה באור ישראל (נתיבות אור) מהגר""י סלאנט זצ""ל במעשה באיש שעסק בנסירת נסרים, ועוד מצינו במכות (כ""ד ע""א) דמיכה העמידן על שלש - עשות משפט, אהבת חסד, והצנע לכת, ואח""כ חזר ישעיהו והעמידן על שתים - שמרו משפט ועשו צדקה, וצ""ב דלא שינה כלום אלא שסילק הצנע לכת, אלא ש""מ דזהו השינוי דראה שעכשיו צריך לעשות מצות בפרהסיא (ר""י באק)"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הראיה מדוד המלך?	"כתיב ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש, וקאי כשהיה בורח בין האומות והיה מקום להלעיג עליו אפ""ה היה מחזיק בתורתו וגם היה מחזיק במצותיו ולא היה חושש להמלעיגים [ולאפוקי מלפרש מאן מלכי רבנן והיה בוש אם לא היה לומד תורה] (ב""י)"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו החילוק בין הסדר של יהודה בן תימא לסדר של דוד המלך בתהלים (קי""ט, ל""ה - ל""ז)?"	"יהודה בן תימא מתחיל בעיניו שלא יראו ברע ואח""כ ברגליו שהם כלי המעשה שיעשו המצות והגורם הוא ע""י הלב, אבל דוד המלך ע""ה התפלל תחילה על רגליו שהם כלי המעשה ואח""כ התפלל על לבו ואח""כ על עיניו, וביאר הב""י שיהודה בן תימא בא להזהיר ולפיכך הזהיר תחילה על העינים שהם הגורמים הראשונים ואח""כ הרגלים שהם הסוף מעשה ואח""כ הלב שבא ע""י חמדת הלב, אבל דוד המלך היה מתפלל לפני הקב""ה ואילו היה מתפלל תחילה על עיניו שוב לא היה צריך להתפלל על הלב ואילו היה מתפלל על הלב לא היה צריך להתפלל על רגליו, ולפיכך התחיל להתפלל על רגליו [ור""ל אם כבר נכשול וראה בעיניו וחמד הלב עדיין ידריך רגלי לעבודתך] ואח""כ התפלל על לבו [ור""ל אפי' אם ראיתי בעיני דבר איסור לא יחמיד לבי לזה] ואח""כ התפלל על עיניו"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה נקט דוד המלך ע""ה לשון הטיה בלב ולשון העברה בעיניו?"	"תי' הטור שהלב ברשותו להטותו לטוב או לרעה אפי' אחר שראה דבר איסור ולפיכך התפלל שהקב""ה יעזרהו להטותו לטובה, משא""כ העינים אינם ברשותו לראות רק טובה דלפעמים נאנס ורואה דברים אסורים ולכך התפלל שיעבור עיניו שלא יראה שום דבר איסור כלל"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יחשוב כשנתעורר בבקר?	"לא ישמע להיצה""ר כשאומר שעדיין לא שבעת משנתך [בימות החמה] או שהוא קר בחוץ [בימות הגשמים] אלא יחשוב כאילו הוא מושכב אצל מלך בשר ודם ק""ו בפני מלך מלכי המלכים הקב""ה, וכן בעל עסקיו יחשוב כאילו הוא עומד לפני הקב""ה (טור, דרכ""מ ס""ק א', מ""ב ס""ק א'), וכתבו בשם האריז""ל שיצייר נגד עיניו שם הוי""ה בניקוד יראה (מ""ב ס""ק ד'), ועוד כתב הביה""ל (ד""ה הוא) דמקיים שויתי כראוי כשמחשב בשש מצות תמידיות"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לעשות המנורה של שויתי על הקלף?	"בעצם הם דבר טוב אבל התבואות שור צווח כנגדם מפני שבסוף באו לידי בזיון [וכדאשכחן בגמ' ר""ה (י""ח ע""ב) שעשו יו""ט כשבטלו כתיבת שם השם בשטרות], אמנם המנורות הגדולות הקבועים תחת הזכוכית על העמוד לית בה שום חשש (שע""ת ס""ק ג'), והוסיף המ""ב (ס""ק ד') דאם אינם קבועים תחת הזכוכית אסור דבאים לידי מחיקת השם ע""י הנרות {שנוטפות שעוה עליהם ואח""כ מתקלף קצת מהאות, וכמ""ש הביה""ל לקמן (סי' ל""ב סעי' י""ז ד""ה טפת)}"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הזמן הכי טוב לעורר?	"קודם אור הבקר כדי שהוא יכול לעורר השחר (טור ושו""ע) [ועי' בט""ז (ס""ק ב') דדוד המלך זכה לדרגה נשגבה שהוא לא צריך השחר לעורר אותו, ור""ל לא צריך התעוררות דלמעלה], ועוד כתב השל""ה (הובא במג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב') סוד לחבר יום ולילה בתורה או בתפילה הן בבקר הן בערב {לכאורה בבקר סגי ללמוד בשעת עלות, ובלילה צריך ללמוד משקיעה עד צאה""כ} [והעטרת זקנים הביא מזוהר (פרשת נח) דהמשכים לעסוק בתורה ילבוש עצמו כראוי משום הכון, ועוד כתוב בזוהר (פרשת לך לך) שיעמוד כדי שלא לישון {ולא מצאתי מקור לזה מזוהר פרשת לך לך}]"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כמה יכול לאחר מלקום בבקר?	"לא יאחר יותר משעה שהציבור מתפללין (רמ""א) [ואפי' אם הוא יתפלל ביחידות (רע""א)] שהוא עת רצון [ועי' בערוה""ש (סעי' י""ט) דיש עתים קבועים לעת רצון כגון חצות הלילה ויש גם עת רצון בלא עתים קבועים]"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשנתעורר בבקר, 1) האם צריך ליטול את ידיו מיד 2) האם צריך לקום מיד?	"1) מבואר בשל""ה (סוף חולין, אות קפ""א) דצריך ליטול ידיו מיד להסיר הרוח טומאה אבל דוקא כשאינו רוצה לישון עוד, ואח""כ הביא מהזוהר דצריך ליטול ידיו מיד אע""פ שאינו רוצה לקום עדיין {ור""ל שאינו רוצה לקום אלא לישאר מושכב במטה אבל אם רוצה לישון עוד בודאי א""צ ליטול את ידיו}, והבאה""ט (ס""ק ב') הוסיף עוד טעם ליטול מיד כדי לינצל מהוצאת שז""ל {וקצת משמע מדבריו דאמרינן הכי אפי' אם דעתו לחזור ולישון עוד, אמנם אינו מובא במ""ב} (עטרת זקנים, שע""ת ס""ק ב', באה""ט ס""ק ב', מ""ב ס""ק ב') 2) אע""פ שכתב הרמ""א דצריך לקום מיד, כתב המג""א (ס""ק ג') דמבואר בגיטין (ע' ע""א) דישהה מעט {וטוב לומר אז מודה אני וכו'} (מ""ב ס""ק ח')"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך ליזהר ליטול ידיו סמוך למטתו?	"שהרי מבואר מזוהר דמחויב מיתה לשמים אם הולך ד' אמות (שע""ת ס""ק ב', מ""ב ס""ק ב'), ויש לו ד' אמות באלכסונן וכמ""ש בסי' שמ""ט (א""א מבוטשאטש), ועי' מש""כ לקמן סי' ד' סעי' א'"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם העיקר הקפדה הוא שלא לילך ד' אמות בלא נטילה או סתם למהר ליטול כל מה דאפשר?	"כתב השע""ת (ס""ק ב') דהעיקר הוא למהר ליטול את ידיו ולפיכך אם המים רחוק ממנו הרבה ילך במהירות שם ולא כמקצת בעלי נפש שהלכו פחות פחות מד' אמות (מ""ב ס""ק ב') {ונראה דאפי' להשע""ת אינו אסור אלא כשהולך יותר מד' אמות [וס""ל דפחות פחות לא מהני] אבל פעם אחת פחות מד' אמות מותר וכדמשמע להלן בבית אחד דחשיב כד' אמות, וכן הוא לשון הזוהר דכתב דוקא ד' אמות, אמנם ממ""ב (ס""ק ב') משמע דצריך ליטול את ידיו מיד אפי' כשאין דעתו לילך ד' אמות, וצ""ע}"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אמרינן שלא יקפיד ליטול את ידיו מיד?	"במקום איסור כגון שצריך להשתין או אם צריך להשתמש במים שאינו שלו [ואם ברור לו שיכול להביא לו מים אחרים מותר {דהוי מצוה א""נ יש אומדנא דאינו מקפיד על שום אדם אם היה מחזיר לו מים אחרים, עי' מש""כ בכדונג נמסו על מס' ב""ק}] (מ""ב ס""ק ב')"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית אחד?	"ר""ש בן אלעזר סבר דאמרינן כל ביתא כד' אמות דמי (ברכות כ""ה ע""ב) אבל אין לסמוך על זה אלא בשעת הדחק (שע""ת ס""ק ב', מ""ב ס""ק ב'), ובית אחד היינו חדר אחד (א""ר, פמ""ג סי' ד' א""א ס""ק א') {ואפשר דיש מקום להקל בכל הבית וכמ""ש לקמן (סי' תל""ח) דיש מח' ב""ח ומג""א אם בית ממש או חדר} "	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו מים לנטילת ידים?	"ינקה במידי דמנקי ויכול לברך וללמוד (מ""ב ס""ק ב', שו""ע לקמן סי' ד' סעי' כ""ב)"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להקפיד על ד' אמות אם דעתו לחזור ולישון?	"כתב הא""א מבוטשאטש (סי' ד') בשם חמיו דיש להקל לילך ד' אמות [וגם מקיל לגבי נגיעת נקביו] אם דעתו לחזור ולישון {ונראה דכן מבואר מהשל""ה דס""ל דא""צ ליטול ידיו אלא כשאין דעתו לחזור ולישון והביא קצת משמעות מהזוהר (בראשית י' ע""ב)}, אכן הכה""ח (סי' ד' ס""ק ד') ס""ל דצריך להקפיד שלא לילך ד' אמות אפי' אם דעתו לחזור ולישון, וכן משמע קצת ממ""ב לקמן (סי' ד' ס""ק ל""ב) דיש רוח רעה אפי' כשדעתו לחזור ולישון"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים מודה אני וכו'?	"יאמרנה מיד כשקם ואע""פ שעדיין לא נטל את ידיו דאינו מזכיר לא שם ולא כינוי, ויש אתנחתא תחת חמלה, ולא יפסיק בין רבה אמונתך [שהוא מן הפסוק חדשים לבקרים וגו', שהקב""ה מקיים אמונתו להחזיר הנשמות המופקדים בבקר] (מ""ב ס""ק ח'), ואשה תאמר מודה בקמ""ץ ואפ""ה באלקי נשמה אומרת מודה בסגו""ל שלא לשנות נוסח הברכה (מ""ב דרשו בשם הגרח""ק) {ונוהגין שנשים אומרות מודה בסגו""ל}"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים מודה אני על שינת יום?	"אין נוהגין כן (מ""ב דרשו בשם הגרח""ק)"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה שם יאמר אחר נטילת ידים?	"שם של מ""ב [אנא בכח וכו'] (עטרת זקנים, באה""ט ס""ק ה')"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר קודם תפילת 1) שחרית 2) מנחה 3) מעריב?	"1) מודה אני לפניך ה' אלקי ואלוקי אבותי שהוצאתני מאפלה לאורה 2) מודה אני וכו' שכשם שזכיתני לראות כשהחמה במזרח כך זכיתי לראותה במערב [והפני משה על הירושלמי גרס בברכה זו לשון בקשה על העתיד ולא לשון עבר] 3) יה""ר כשם שהייתי באפלה והוצאתני לאורה כן תוציאני מאפלה לאורה (ירושלמי ברכות פ""ד ה""א, ביה""ל ד""ה שיהא) [אכן, הערוה""ש (סעי' כ""ט) מיישב למה דבר זה אינו מובא בהפוסקים משום דזהו מימרא דר' שמואל בר נחמני והוא ס""ל דג' תפילות כנגד הג' זמנים שהיום משתנה על הבריות אבל הבבלי אינו מביא טעם זה לג' תפילות, ועוד יישב הגרח""ק (בפירושו על הירושלמי) דאפשר דכוונת הירושלמי אינו שצריך לומר תפילות אלו אלא שזמנים אלו ראוי לכל אדם להודות לה' ומש""ה תקנו ג' תפילות של שחרית מנחה ומעריב להודות על אותם דברים]"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השש מצות תמידיות מספר החינוך?	"1) להאמין במציאות ה' ושהוא משגיח על הכל (מצוה כ""ה)<br>2) אין בו כח אחר, ולא מסר לשום נברא כח לעשות דבר בלתי רצונו (מצוה כ""ו)<br>3) לייחד שמו שה' אלקינו הוא אחד (מצוה תי""ז) [עי' להלן]<br>4) להעריך כל מגמתו אחר אהבת ה', וזה בא ע""י לימוד התורה שגורם לו להכיר את גדולתו יתברך ותתיישב האהבה בהכרח, ויתבונן שכל מה שיש לו בעולם מעושר ואשתו ובניו וכבוד הכל אפס ואין כנגד אהבתו יתברך [והקובע במחשבתו להתענג בדברים גשמיים שלא לשם שמים הרי הוא מבטל מצוה זו] (מצוה תי""ח)<br>5) יראת ה', ומי שבא עבירה לידו חייב להעיר רוחו שהקב""ה משגיח עליו וינקום בך לפי רוע המעשה (מצוה תל""ב) [ואפי' היצה""ר אינו רוצה שישמע אליו אלא שכך גזר עליו הקב""ה שהוא צריך להסיתך לעבור עבירות (ערוה""ש סעי' ו')], והוסיף הערוה""ש (סעי' ח') דיראת העונש הוא היפך של אהבה אבל יראת הרוממות אינו סתירה לאהבתו יתברך<br>6) לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אחרי לבבכם זו אפיקורסות וכל מחשבות זרות היפך דעת תורה, ואחרי עיניכם זו זנות וה""ה כל הרודף אחר תאוות העולם תמיד שלא לשם שמים (מצוה שפ""ז) {ולכאורה גם מבטל מצות עשה דאהבת ה'} [וק""ק, דהמ""ב לקמן (סי' ע""ה ס""ק ז') כתב דעובר על לא תתורו כשמסתכל באשה ליהנות, והרי החינוך סבר דדוקא אם הוא שקוע בה תמיד, והסמ""ק סבר דדוקא אם כוונתו לשם זנות]"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההוספה דמצות שמע ישראל וגו' על מצות לא יהיה לך וגו'?	"1) הר""י בערקוביץ שליט""א (בספרו שש מצות תמידיות) ביאר דהענין דשמע ישראל הוא להכיר שאפי' הרע בעולם בא מהקב""ה והוא לטובתו, והיצר הרע הוי נמי מלאך מהקב""ה ומוכרח לפתה האדם לעשות רע [והקשה ר""י באק דלכאורה גם זה נכלל בלא יהיה לך וגו' וכמ""ש החינוך דאין לשום נברא כח לעשות דבר בלתי רצונו]<br>2) הר""ג מלצר שליט""א (בספרו על או""ח) ביאר ע""פ הנפש החיים שהענין של שמע ישראל הוי דהקב""ה מכלכל הכל וכל העולם נתקיים על ידו {וגם זה דוחק דהחינוך משמע שהענין הוי דאין לו שותף אחר}<br>3) ונלענ""ד לפרש ע""פ המנחת חינוך (מצוה תי""ז) דכתב דאם עובר על המצוה דשמע ישראל גם עובר על לא יהיה לך וגו', ור""ל אה""נ דליכא חילוק ביניהם אלא אחד לאו ואחד עשה, וקושיא מעיקרא ליתא דהרי החינוך אינו בא לחדש דיש שש ענינים שאדם צריך להתבונן בהם בכל עת אלא שרוצה להודיע לנו דמכל התרי""ג מצות יש שש מצות דאדם יכול לקיימם בכל עת אבל לאו דוקא שיש חידוש בכל אחד ואחד [ובאמת יש עוד מצות תמידיות, עי' בספר של הר' יונתן ריאטי]"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה כתיב ""כאשר צוך ה' אלוקיך"" בדברות אחרונות במצות שבת וכיבוד אב ואם?"	"ביאר הערוה""ש (סעי' י""ג) דמוסכם בכל האומות דצריך לנוח יום אחד בשבוע וגם צריך לכבד את הוריו וקמ""ל הפסוק דלא מקיימים המצות משום שהשכל מחייב כן אלא מפני מצות ה'. ודוקא בדברות אחרונות אבל בדברות ראשונות קודם חטא העגל לא הוצרכו לאזהרה זו דהיינו כמדריגת מלאכים"	סימן א סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי ראוי לקונן על הביהמ""ק?"	"הטור והמחבר כתבו דיתפלל בהשתנות המשמרות, דהיינו בסוף שליש הלילה ובסוף שני שלישי ובסוף הלילה [ומחשב משעת צאה""כ עד עלות השחר], אבל המג""א (ס""ק ד') הביא ע""פ קבלה להתפלל בחצות הלילה [וכתב דתלוי בב' תירוצים בגמ' ברכות ג' ע""א, אכן הערוה""ש (סעי' כ') כתב דלכו""ע חצות הוי עת רצון והתירוץ ראשון היה מונה זמנים דהוו עת רצון רק לחורבן הבית ולא לכל מילי], והמ""ב (ס""ק ט') פסק שיהיה מעט קודם חצות [וע""פ האריז""ל יש להתחיל רק אחר חצות (פסק""ת אות י""ג)] אבל מחצות ואילך יעסוק בתורה [אמנם, כתב העטרת זקנים דאם אינו יכול, יעשה התיקון ואח""כ יישן ויעמוד קודם עלות, וכן נהג הרבה גדולים (פסק""ת אות י""ג)] {ונראה דאם הוא ילמוד אחר תיקון חצות עדיף לעשות כמ""ש המ""ב לאומרה קודם חצות אבל אם הוא ילך לישון אח""כ נראה דעדיף לעשות כהאריז""ל ולאומרה אחר חצות}"	סימן א סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין חצות הלילה?	"המג""א (ס""ק ד') הביא משערי ציון דהוא שש שעות אחר צאה""כ, והשיג עליו השב יעקב (מובא במחה""ש ובשע""ת ס""ק ו') וסבר שהוא באמצע הלילה דומיא דחצות היום [והוסיף השע""ת דנוגע נמי בחישוב שעת התקופה דאינו תלוי ביום ולילה, אלא שכתב דבעל נפש יוכל להחמיר גם בשעת תחילת יום ולילה], וכן נקט המ""ב (ס""ק ט') דחצות הוא באמצע הלילה"	סימן א סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בסוף הלילה?	"המג""א (ס""ק ד') הביא מרקנטי דבסוף הלילה יבקש צרכיו ויפלו על פניו [והמחה""ש כתב דזהו רק אחר עלות], והמ""ב (ס""ק ט') הוסיף שיאמר שומרים לבקר"	סימן א סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ילמוד אחר תיקון חצות?	"משניות או קבלה (באה""ט ס""ק ו' בשם האריז""ל, מ""ב ס""ק ט') [ואחר שהשלים תיקון חצות יאמר אני מאמין באמונה שלימה בנחמת ציון אלוקינו ברחמיו ינחנו ויחדש עלינו מלכותו מהרה (שע""ת סס""ק ו')]"	סימן א סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם איכא ימים דא""צ לקום באמצע הלילה ללמוד?"	"יש קבלה מהאחרונים דמשכבי עד קומי [י""א דר""ל משבועות שאומרים רות שבו שכבי עד ט' באב שבו קומי א""צ לקום, וי""א מט""ו באב עד ט""ו אייר יקום] (באה""ט ס""ק ו'), אבל ע""פ קבלה לעולם צריך לקום ללמוד (מ""ב ס""ק ט')"	סימן א סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לומר תיקון חצות בחבורה?	"אע""פ שהשבות יעקב כתב דאסור משום יוהרא, כתב השע""ת (ס""ק ו') דהאידנא ליכא יוהרא, וכ""כ המ""ב (ס""ק ט') דאדרבה עדיף משום ברוב עם, וטוב יותר שיאמרוהו בביהכ""נ משום דקדיש יותר וגם כדי שיהיו העשרה ראשונים, אמנם אם יש ביניהם איזה בחורים שלפעמים מדברים שיחה בטלה וגם ישיחו בביהכ""נ עדיף שיקבועו בחדר סמוך לביהכ""נ [ומכאן ש""מ דצריך ליזהר מאד מאד משיחת חולין בניעורם בלילה (מ""ב שם) דלא איברי לילה אלא לגירסא (עירובין ס""ה ע""א)]"	סימן א סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הציבור אומרים סליחות, האם עדיף לומר סליחות או תיקון חצות?	"עדיף לומר תיקון חצות [למי שרגיל בו] (שע""ת ס""ק ו')"	סימן א סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אדם חלש?	"יישן כל צרכו, ובלבד שיקום שעה או חצי שעה קודם קריאת השמש כדי שיוכל להכין עצמו להתפלל בציבור ובנקיות (מ""ב ס""ק ט')"	סימן א סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך אדם להיות תמיד מיצר על החורבן?	"העטרת זקנים כתב דצריך להשתתף בצערה דרחל לבכות כל לילה על גלות השכינה שהיא בבחינת רחל, ומ""מ התורה והתפילה יהיו בשמחה (באה""ט ס""ק ז', מ""ב ס""ק י'), וביאר הרוח חיים (ר' חיים פאלאג'י אות י""ז) שבשעה שהוא עוסק בתפילה ותורה הוי כאילו הקריב קרבנות (מ""ב דרשו) [ולשון ""בשמחה"" ק""ק דאמרינן לקמן (סי' צ""ג סעי' ב' ומ""ב שם) דעדיף להתפלל מתוך אימה ולא מתוך שמחה (ר""י באק)]"	סימן א סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה זמן אדם צריך לישון בלילה?	"הרמב""ם (הל' דעות פ""ד ה""ד) כתב ח' שעות, ומרומז בפסוק ישנתי אז ינוח לי, והערוה""ש (סי' רל""ח סעי' ב') כתב דאחר ח' שעות ינוח למ' שעות [כדכתיב ל""י], והמג""א (סי' רל""ח) כתב דהכל לפי מה שהוא אדם (באה""ט ס""ק ו'), והתפארת ישראל (אבות פ""ו אות פ""ד) כתב דצריך ח' שעות עד גיל חמשים אבל אח""כ די בחמש או שש שעות, והסטייפלר כתב בקריינא דאיגרתא (ח""א סי' כ""ח) דבדרך כלל צריך שבע שעות, ועי' מש""כ לקמן סי' רל""ח סעי' א'"	סימן א סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יאמר קודם בהמ""ז?"	"בחול יאמר על נהרות בבל, בשבת ויו""ט [וערב ר""ח אחר חצות (פמ""ג א""א סי' רצ""ב, רע""א)] יאמר שיר המעלות בשוב ה', והעיקר הוא כוונת הדברים (של""ה, מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""א)"	סימן א סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לומר מעט בכוונה?	"פשוט דהרבה בכוונה עדיף, אמנם אם אינו יכול לומר הרבה בכוונה אז הוא מרוצה להקב""ה כמו המרבה, ועל זה אמרינן אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים [וזהו אפי' בלימוד התורה (באה""ט ס""ק ח') וכן באמירת תהלים (ערוה""ש סעי' כ""א)] (מג""א ס""ק ו', ט""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""ב) [והערוה""ש (שם) פי' דסעיף זה דטוב מעט בכוונה קאי על הסעיף דלפניו שיתאונן על החורבן וכדמבואר מהמשך הטור]"	סימן א סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף ללמוד תורה או לומר הרבה תחנות ובקשות?	"טוב יותר שילמוד תורה {ונראה דאינו מיירי בתיקון חצות אלא בשאר תחנות דהרי כתב השע""ת דתיקון חצות עדיף מסליחות, ונוהגין לבטל תורה לומר סליחות וכ""ש תיקון חצות}, ומ""מ צריך לקבוע עת ללמוד ספרי מוסר בכל יום ויום בין מעט בין הרבה כי הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, ומוסר הוא התבלין כנגד היצה""ר (שע""ת ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""ב) "	סימן א סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה טוב לומר פרשת 1) העקידה 2) המן 3) העשרת הדברות 4) הקרבנות?	"1) כדי לזכור זכות האבות לפני הקב""ה [וגם להכניע יצרו כמו שמסר יצחק נפשו (ט""ז ס""ק ד')] 2) כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה [כדכתיב המרבה לא העדיף וגו' להורות שאין ריבוי השתדלות מועיל מאומה], וגם איתא בירושלמי כל האומר פרשת המן מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו 3) כדי שיזכור מעמד הר סיני ותתחזק אמונתו בזה 4) כל זמן שקורין בהן הוי כאילו הקריב הקרבן (ב""י, מ""ב ס""ק י""ג) [וע""פ האריז""ל אין לומר פרשת המן ופרשת עשרת הדברות (באה""ט ס""ק י""א), והערוה""ש (סעי' כ""ג - כ""ד) כתב דנוהגין רק לומר הדברים המוזכרים בשו""ע בסעי' ט' ולא בדברים המוזכרים כאן [חוץ מפרשת עקידה דג""כ אומרים], וביאר דבציבור אמרינן דוקא דברים של ציבור ולא של יחיד ולפיכך לא תקנו לומר פרשיות הקרבנות של יחידים כגון עולה, מנחה, שלמים, חטאת, ואשם, וגם לא מזכירים העשרת הדברות בציבור, וגם פרשת המן לא מזכירים שאינו מוזכר בש""ס וגם יש בה הרבה תרעומות על ה', אבל בודאי מזכירים פרשת עקידה שהוא זכות לכלל ישראל]"	סימן א סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העיקר נקודה באמירת פרשיות אלו [ובאמירת אשרי]?	"צריך להתבונן במה שהוא אומר ולהכיר בנפלאות ה' (רבינו בחיי פרשת צו, מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן א סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר העשרת הדברות בציבור?	"אמרינן בגמ' ברכות (י""ב ע""א) דבטלו אמירת העשרת הדברות מפני תערומת המינים, אמנם כתב הב""י דהיינו דוקא בציבור אבל ביחיד מותר, והבאה""ט (ס""ק י""א) הביא מתשובת מהרש""ל (סי' ס""ד) דאפ""ה מותר בציבור קודם ברוך שאמר, אכן הביא העולת תמיד דסבר דאין אומרם בציבור כלל, ואפי' יחיד אינו יכול לקבוע לאומרם בתוך התפילה (מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן א סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת?	"מותר לומר פרשת העקידה והמן בשבת (באה""ט ס""ק ט', מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן א סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר אמירת הקרבנות?	"עולה, מנחה [וכהן יאמר פסוק למנחת כהן (ביה""ל ד""ה ופ' עולה)], שלמים, תודה, נסכים [והפמ""ג (א""א ס""ק ח') מסתפק אם צריך לומר פרשת הנסכים ג' פעמים או פעם אחת (ביה""ל שם)], חטאת, אשם, עולה ויורד (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן א סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים פרשת עולה לפני חטאת?	"1) תי' המג""א (ס""ק ח') דמקריבין חטאת תחילה כדי להתכפר קודם הדורון [דחטאת מכפר על חייבי עשה מקופיא], אבל באמירתינו לא אמרינן היהי רצון בחטאת דשמא אינו מחויב חטאת וא""כ העולה הוא מכפר על החייבי עשה ולא החטאת ולפיכך אומרים העולה תחילה. אולם, לפי""ז חידש המג""א דאם יודע שהוא מחויב חטאת [ואז הוא אומר היהי רצון על החטאת] יאמר פרשת החטאת תחילה, אבל הבאה""ט (ס""ק י', ומובא במ""ב ס""ק ט""ו) מסיים דמדברי שאר הפוסקים לא משמע כן {וצ""ל דסברי כתירוצים אחרים לקושיית המג""א}<br>2) השע""ת (ס""ק י') הביא בשם הדעת קדושים דבעלמא מקריבין החטאת תחילה דיש בה נמי אכילת בשר דכהנים אבל בזמן הזה דליכא אכילת בשר היהי רצון עולה רק במקום הזריקת דם ולא במקום האכילת בשר וממילא אינו במקום כל הקרבן חטאת משא""כ בקרבן עולה דליכא אכילת בשר היהי רצון שלה עולה במקום כל הקרבן לפיכך מקדימין היהי רצון דפרשת עולה לפני פרשת חטאת<br>3) הנתיב חיים תי' דאם אומרים פרשת חטאת תחילה ואח""כ פרשת עולה, כשאומרים פרשת הנסכים אח""כ יהא משמע דקאי נמי על פרשת חטאת"	סימן א סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לומר פרשת הקרבנות?	"ביום, שזהו זמן הקרבת קרבנות. ואם אין לו פנאי מותר אפי' בלילה (פמ""ג מש""ז ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן א סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום יאמר פרשת הקרבנות?	"בביהכ""נ קודם תפילה (ביה""ל ד""ה ופ' עולה)"	סימן א סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה קודם אמירת פרשת הקרבנות?	"וידוי, וצריך להיות מעומד (ביה""ל ד""ה ופ' עולה), דאם לא עשה תשובה כתיב זבח רשעים תועבה (מחה""ש)"	סימן א סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד באמירת פרשת הקרבנות?	"הבאה""ט (ס""ק י""ב) כתב כן, דקיי""ל יושב פסול לעבודה [וה""ה כשאומר מזמור לתודה], והמ""ב (לקמן סי' מ""ח ס""ק א') הביא מח' בין המג""א ושע""ת בדבר זה, והערוה""ש (סעי' כ""ו) מחדש דדוקא כהן צריך לעמוד ולא לוי וישראל [ואפי' הישראלים במעמדות מותרים לישב]"	סימן א סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא תקנו לומר השיר של יום מיד בבקר אחר פרשת התמיד?	"תי' הערוה""ש (סעי' כ""ו) דכיון דנהגו לומר שירה בשעת ניסוך היין וזה כשר אפי' בלילה לכן לא חששו לזה, ועוד הכהנים נהגו לקרות ק""ש ולהתפלל מיד אחר שחיטת התמיד והשיר היה זמן רב אח""כ, לכן אף אנו עושין כן"	סימן א סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לומר היהי רצון [בלי תנאי] אחר אמירת פרשת 1) עולה, מנחה, ושלמים 2) אשם (ודאי/תלוי) 3) חטאת?	"1) כן 2) הטור כתב כן, אבל המג""א (ס""ק י""א) כתב דהב""י משמע דעדיף שלא לאומרה, וביאר הב""י בדעת הטור דבאשם תלוי סמכינן אר' אליעזר דאדם מתנדב אשם תלוי בכל יום [וצ""ע דקיי""ל כרבנן דפליגי אר""א], ולגבי אשם ודאי הב""י מסתפק בדעת הטור ונוטה לומר דהוי כמו חטאת ואין לומר יהי רצון, אבל אח""כ הביא ממהר""י אבוהב דאפי' אשם ודאי בא בנדבה דיכול לקבל על עצמו נזירות, והשיג עליו המג""א (ס""ק י""א) א""כ חטאת נמי באה ע""י קבלת נזירות, ועוד להביא אשם ודאי גם צריך ליטמא את עצמו וח""ו שהחסידים היו מטמאים את עצמן, והיד אפרים תי' דאין הכוונה שיכוין היהי רצון על אשם נזיר אלא כיון דאפשר להתכפר לו איזה חטא ע""י קרבן אשם שגרם לו נדבת לבו יכול לומר היהי רצון, משא""כ החטאת נזיר אינו בא להתכפר כלל [וזהו כוונת תירוצו של הרב יצחק מפוזנן שמובא במג""א], ולמעשה פסק המ""ב (ס""ק י""ח) כהמג""א דאין לומר היהי רצון בין בחטאת בין באשם [אלא אם יודע שהוא עבר על עבירה שמחויב חטאת או אשם] 3) לא [ואפ""ה מהני הקריאת הפרשה לכפר במקצת (ב""י)], אלא אם יודע שהוא מחויב חטאת"	סימן א סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לומר היהי רצון בתנאי 1) באשם 2) בחטאת?	"1) המג""א (ס""ק י""א) כתב כן דס""ל דאשם לא בעי ידיעה בתחילה, והשיגו עליו הא""ר ורע""א דהרמב""ם פסק דאשם בעי ידיעה, והדגול מרבבה נוטה אחר המג""א, והבית מאיר נוטה אחר הא""ר, והמ""ב (ס""ק י""ח) סותם דיכול להתנות באשם [אבל הקשה הבית מאיר דבזמן הזה לא שייך להיות מחויב אשם, וי""ל כמ""ש הב""י בדעת הטור דקאי כמ""ד דאדם מתנדב אשם תלוי בכל יום] 2) הב""ח הביא ממהרש""ל דיכול להתנות, אבל השיג עליו המג""א (ס""ק י""א) דקיי""ל חטאת בעי ידיעה [וצ""ע על רש""י (שבת ע""א ע""ב) דמשמע דלא בעי ידיעה], ותי' היד אפרים דהידיעה אינו מעכב אמירת היהי רצון בדרך תנאי דהרי אינו מקריב ממש הקרבן, ולמעשה המ""ב (שם) הביא השע""ת (ס""ק י""ג) דאינו מקיל אלא אם לבו נוקפו שמא עבר על חטא ונודע לו ושכח דאז יאמר היהי רצון בתנאי."	סימן א סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום אומרים היהי רצון?	"אע""פ שמבואר שנהגו לאומרה אחר פרשיות הקרבנות, כתב הערוה""ש (סעי' כ""ח) דעכשיו נהגו לאומרה אחר המשניות שבאיזהו מקומן {ואפשר משום דאין נוהגין לומר כל פרשיות הקרבנות אלא פרק איזהו מקומן וכמ""ש הלחם חמודות (ברכות פ""ט אות פ""ד), ומובא להלן}"	סימן א סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים הפרשיות ויהי רצון בשבת ויו""ט?"	"המג""א (ס""ק י""א) הביא השל""ה דכתב דאין לומר היהי רצון על קרבן שאינו בא בשבת ויו""ט אבל יכול לומר הפרשיות כקורא בתורה, ומ""מ עדיף לת""ח לעסוק בפרשה דיומא (מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן א סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין 1) בערב פסח וחוה""מ פסח 2) ערב יוה""כ?"	"1) לא יאמר פרשת תודה 2) לא יאמר פרשת תודה, חטאת, אשם, ושלמים (מג""א ס""ק י""א, רע""א) {ולכאורה ה""נ יכול לקרותם כאילו קורא בתורה}"	סימן א סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית אבל?	"לא יאמר פרשיות הקרבנות (מ""ב ס""ק י""ז) {מסתמא משום שאינו יכול להקריב קרבנות כמ""ש בגמ' מועד קטן (ט""ו ע""ב)}, אמנם מותר לומר איזהו מקומן (מ""ב לקמן סי' נ' ס""ק א'), וה""ה פרשת התמיד (שונה הלכות סי' נ' סעי' ג', מ""ב דרשו)."	סימן א סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף ללמוד תורה או לומר קרבנות?	"המחה""ש הביא הלחם חמודות (ברכות פ""ט אות פ""ד) דכתב דעדיף לת""ח ללמוד אלא שצריך לומר פסד""ז ופרק איזהו מקומן, אבל מסיים המחה""ש הכל לפי מה שהוא וסדר לימודו, וגם אפשר לחלקו לימים [והמ""ב (ס""ק י""ז) משמע דדוקא בשבת ויו""ט אמרינן דעדיף ללמוד (מ""ב דרשו)]"	סימן א סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה טוב לקרות הפסוק ""ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה'""?"	" איתא במדרש (ויקרא רבה ב,י) אמר הקב""ה מעיד אני עלי שמים וארץ בין גוי בין ישראל [בין איש בין אשה] בין עבד בין אמה בשעה שהן קורין מקרא זה אני זוכר עקידת יצחק (ב""י, ט""ז ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ')"	סימן א סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נוהגין לקרות פסוק זה?	"אחר פרשת תמיד (מ""ב ס""ק י""ט), כדמבואר בתנא דבי אליהו (רבה פ""ו) דמחמת העקידה התקין הקב""ה שתי תמידין ליום (מ""ב דרשו)"	סימן א סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים עוד בבקר?	"פרשת כיור, תרומת הדשן, תמיד, מזבח מקטיר קטורת, סמני הקטורת ועשייתו [ואח""כ ברכת כהנים (ב""י)], ועי' בבאה""ט (ס""ק י""ד*) דהביא הסדר ע""פ האריז""ל, ועוד כתב הביה""ל (ד""ה ופ' עולה) דצריך לומר סדר דאביי היה מסדר, והעיקר הוא להבין מה שהוא אומר."	סימן א סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה תפילה מוזכר בירושלמי?	"איתא בירושלמי (ברכות פ""ה ה""א) דלעולם יאמר הפסוקים ה' צבקות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה [שכולל כל הצלחות ושמירה מחטא מחטא (יפה מראה)], ה' צבקות אשרי אדם בוטח בך [שכולל כל הצלחות בבטחון (יפה מראה)], וי""ג אף יאמר ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו, [ובסידורים כתבו שיאמר כל פסוק ג' פעמים], ואח""כ יאמר יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתצילנו משעות החצופות הקשות הרעות היוצאות [ומתרגשות] לבא לעולם [פסוקים אלו ותפילה זו לא תהא זזה מתוך פיך (גמ' ירושלמי, ר""ש סיריליאו)]"	סימן א סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לאומרם בלילה?	"המג""א (ס""ק י', ומובא במ""ב ס""ק י""ז) כתב דיכול לומר פרשת כיור ותרוה""ד קודם היום, והוסיף הערוה""ש (סעי' כ""ה) אע""פ דברגלים עשו התרוה""ד מאשמורה ראשונה מ""מ לא היו רגילין לעשותו אלא סמוך לקריאת גבר ולפיכך לא יקדים לאומרה לפני חצות הלילה. [אבל רע""א השיג על המג""א דסדרי ב' גזרי עצים פסול בלילה]"	סימן א סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומר התמיד קודם או אחר הקטורת 1) בתמיד של שחר 2) בתמיד של בין הערבים?	"1) יש כאן מחלוקת, שהיו זורקים הדם ואח""כ הקטירו הקטורת ואח""כ הקטירו האימורים, המחבר והסדר היום סברי דצריך לומר תמיד תחילה דהעיקר כפרה הוא הדם אבל המגיד מישרים כתב לומר תמיד אח""כ (מג""א ס""ק י""ב) 2) לכו""ע אומרים תמיד תחילה ואח""כ הקטורת [והעולת שבת סבר דגם צריך לומר מנחת הנסכים קודם הקטורת, ועל זה חולק המג""א (שם) דיאמר מנחת הנסכים אחר הקטורת (פמ""ג א""א ס""ק י""ב, יד אפרים)]"	סימן א סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לומר פרק שירה?	"האשל אברהם (בגליון) הביא מהא""ר דיש ענין גדול לעסוק בפרק שירה, ור""ל לדעת ענייני הדברים וכוונתם לתועלת לקבל מוסר מן השירות אלו"	סימן א סעיף ט		
